הכישרון הייחודי שלך הוא המפתח לתפקיד הבא

"אני רוצה לעשות שינוי, אבל מאיפה בכלל מתחילים?" זו כנראה השאלה הנפוצה ביותר שאני שומעת בקליניקה שלי. אנשים מוכשרים, שצברו ותק וניסיון והגיעו להישגים יפים, מרגישים עמוק בפנים שהתפקיד הנוכחי כבר לא מדויק להם. השחיקה זוחלת פנימה, ותחושת הריקנות מעירה אותם בלילה. אבל הפחד לעשות טעות או המחשבה שיצטרכו לזרוק את כל שנות הניסיון לפח ולהתחיל מאפס משתק אותם.

אני רוצה להרגיע אתכם: מימוש עצמי בתפקיד הבא שלכם אינו דורש למחוק את העבר המקצועי שלכם.

הטעות הנפוצה ביותר היא לרוץ החוצה לפתוח את לוחות הדרושים ולנסות להתאים את עצמכם בכוח לדרישות המעסיקים. זה בעצם אומר לתת ל'יד המזל' לנהל לכם את הקריירה ואתם תלויים בחסדי שוק העבודה. הדרך הנכונה לעשות שינוי הפוכה בדיוק: לעבוד מבפנים החוצה. הצעד הראשון הוא להבין מי אתם היום, כשמקלפים מכם את כותרת התפקיד האחרון. אילו ערכים מניעים אתכם? מה גורם לכם לקום בבוקר עם עיניים בורקות? מהו ה"למה" הפנימי שלכם?

במקום לחפש עוד תפקיד שאתם פשוט “טובים בו” או ששוק העבודה "צריך" ולהתעלם מהצרכים האישיים שלכם, חשוב שתגלו את הכישרון הייחודי שלכם: הצירוף המדויק והחד-פעמי שבין החוזקות הטבעיות שלכם, הנטיות שמאפיינות אתכם, והתשוקה שבוערת בכם. זהו המקום שבו אתם מרגישים טבעי, חסרי מאמץ, ומתמלאים בחיוניות ובחדוות עשייה.

וכאן חשוב לומר משהו: הכישרון הייחודי שלכם לא תמיד "מחכה" שתגלו אותו כמו נורה שנדלקת. לעיתים הוא מסתתר דווקא במה שקל לכם וכל כך טבעי עבורכם, עד שאתם מזלזלים בו ("זה סתם, כל אחד יכול"). אנחנו מחפשים לעיתים את התשוקה במקומות הדרמטיים, ומפספסים אותה בדיוק במקום שבו היא כבר נמצאת.

כדי לחדד את זה, אני אוהבת להיעזר במודל של הפסיכולוג והחוקר גיי הנדריקס, מודל שעזר לאנשים רבים בעולם למצוא את העשייה שגורמת להם לקום בבוקר עם התרגשות.

המודל מחלק את כל מה שאנחנו עושים לארבעה אזורים:

אזור אי-המיומנות

פעולות שאחרים עושים טוב ממני.

אני עושה בלי חשק.

אין לי מוטיבציה לעשות.

אזור המיומנות

פעולות שנגישות לאדם ברמה סבירה.

ככל שאנו מתרגלים ומשתפרים אנחנו יכולים לפתח מכך הנאה אך לא בא לנו להתפרנס מזה.

אזור המצוינות

האדם מצטיין ומוערך אך לא בהכרח מתמלא. הפעולות כשלעצמן (לאורך הזמן) לא גורמות לו לתחושת התרגשות ומשמעות.

זו המלכודת הנפוצה

אזור הגאונות

פעולות שגורמות לאדם לתחושת 'ציפה' ואיבוד זמן ושהעיסוק בהן ממלא במשמעות בלי קשר לכסף או מקצוע. כאן הייעוד.

באזור אי-המיומנות נמצאים הדברים שאחרים עושים טוב מאיתנו וכדאי להאציל אותם. באזור המיומנות אנחנו עושים דברים טוב, אבל גם עוד המון אנשים יודעים לעשות אותם. באזור המצוינות וכאן שימו לב נמצאים הדברים שאנחנו מצטיינים בהם, מקבלים עליהם שבחים וקידום, ולכן נתקעים בהם. והאזור הרביעי, שאליו אנחנו שואפים, הוא אזור הגאונות: הדברים שאנחנו עושים בטבעיות, בהנאה ובמצוינות גם יחד, ושהם ייחודיים רק לנו. שם נמצא הייעוד.

הנקודה הקריטית היא ההבדל בין אזור המצוינות לבין אזור הגאונות. אזור המצוינות הוא מלכודת מתוקה: אתם טובים, מוערכים, ומתוגמלים - אבל בפנים משהו מרוקן. כולם סביבכם רוצים שתישארו שם, כי אתם כל כך אמינים בזה. הרבה אנשים מוכשרים תקועים שנים באזור המצוינות, ומבלבלים בין “אני טוב בזה” לבין “זה נכון לי”. המעבר מאזור המצוינות אל אזור הגאונות הוא בדיוק הקפיצה שמשנה חיים מקצועיים.

אבל, וזו הערה חשובה, שהיא גם ההגנה שלכם, זו לא “תשוקה לבד”. הכישרון הייחודי מבשיל דרך מיומנות, אנחנו לא קופצים למים בלי כלים. מפתחים מומחיות באזור הגאונות, ומביאים אותה לעולם בחוכמה. הנוסחה הנכונה היא:

תשוקה + מיומנות + אסטרטגיה

והמספרים מדברים בעד עצמם. מכון גאלופ, שחוקר את עולם העבודה עשרות שנים על מיליוני עובדים, מצא שאנשים שמשתמשים בחוזקות הטבעיות שלהם מדי יום מחוברים לעבודה פי שישה יותר ומדווחים על איכות חיים מצוינת פי שלושה יותר. וזה מתורגם גם לתוצאה העסקית: על פי ניתוח-העל של גאלופ, הצוותים המחוברים ביותר רווחיים ב-23% יותר, פרודוקטיביים יותר (עד 18% בצוותי מכירות), ועם היעדרויות מעטות בהרבה. מציאת הכישרון הייחודי שלכם היא לא רק מפתח להצלחה היא החמצן של הרווחה הנפשית שלכם.

זה בדיוק מה שקרה עם דני, שהגיע אליי בגיל 47 חסר ביטחון לגבי עתידו, אחרי שנה ללא עבודה. דני, בוגר תואר בתקשורת והנדסאי קולנוע וטלוויזיה, ניהל בשש השנים האחרונות תוכן וידאו ופרויקטים בחברת הייטק, עד שפוטר בגל קיצוצים. הוא תיאר את התפקיד האחרון שלו כמו “כלוב של זהב”: הוא היה טוב במה שעשה ומתוגמל היטב אבל האש הפנימית שלו כבתה כבר כמה שנים. הוא פשוט לא ידע מה התפקיד הבא שלו.

במונחים של המודל, דני היה תקוע עמוק באזור המצוינות: החשיבה היצירתית, עריכת התוכן וניהול הפרויקטים דברים שעשה מצוין, אך הם כבר לא מילאו אותו. בתהליך המשותף שלנו גילינו איפה נמצא אזור הגאונות שלו: תפקיד עם השפעה חברתית, שבו הוא במגע אישי עם האדם שהוא עוזר לו הדרכה, ליווי ופיתוח תכנים.

דני לא התחיל מאפס. סללנו יחד את השביל שלו בשלבים: קודם מיקוד קריירה ובניית תוכנית לשנה הקרובה ולחמש השנים הבאות, ואז יציאה מחושבת אל שוק העבודה כשכיר, כפי שרצה. הוא לקח את כל היכולות הטכניות, הניהוליות והיצירתיות שצבר, וחיבר אותן אל הלב החדש שלו. כיום דני מפתח קורסים ומנהל הדרכות בתחום הדיגיטל והווידאו. הוא מסופק, מתוגמל טוב, ומרוצה בדרכו החדשה. בהמשך דני מתכנן לתכנן את העסק העצמאי שלו בעולמות אלו.

ואם אתם מרגישים כרגע תקיעות או שחיקה, אני רוצה שתדעו: זה לא סימן שמשהו אצלכם לא בסדר. זו בקשה של הנפש שלכם לעצור, להקשיב, ולדייק. הפצע של חוסר הסיפוק נושא בתוכו תמיד את פוטנציאל הריפוי והצמיחה שלכם.

כי כשיהיה לכם ברור מהו התפקיד המדויק שיושב על הכישרון הייחודי שלכם — כל שאר הצעדים המעשיים: כתיבת קורות החיים, המיצוב המקצועי, והביטחון בראיונות העבודה — יסתדרו מעצמם בקלות רבה יותר. הבהירות הפנימית היא שתפלס עבורכם את השביל הנכון לכם היום.