משמעות היא לא מותרות היא החמצן שלנו

יש מילה שנשמעת גדולה, כמעט מוגזמת, כשמדברים על עבודה: "משמעות". רבים אומרים לי "לימור, זה מותרות. קודם צריך פרנסה, ואז נדבר על משמעות.”

אבל המציאות והמחקרים הפסיכולוגיים מראים בדיוק את ההפך: משמעות היא לא מותרות היא החמצן של הנפש והגוף שלנו. כאשר אנחנו פועלים מתוך תחושת תכלית, זה משליך באופן ישיר על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.

הראשון שהביא את מושג המשמעות לקדמת הבמה הטיפולית היה הפסיכיאטר פרופ' ויקטור פרנקל יהודי וניצול שואה. בתוך התופת של מחנות הריכוז הוא גילה תובנה ששינתה את הפסיכולוגיה: דווקא מי שנאחז במשמעות, במשהו לחיות בשבילו, היה בעל סיכוי גבוה יותר לשרוד. מתוך זה הוא ייסד את הלוגותרפיה: שיטה טיפולית שכל כולה עוסקת ביכולת של האדם למצוא משמעות בכל מצב, ולצמוח דווקא מול הקושי. הספר שכתב ב-1946, "האדם מחפש משמעות", הפך לאחד הספרים המשפיעים.

אחד המשפטים שלו מלווה אותי תמיד:

"אפשר ליטול מאיתנו כמעט הכול, חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט כיצד להגיב למצבי החיים שלנו. אנו אדונים לגורלנו ולא קורבנותיו."

וזו אינה רק פילוסופיה מנחמת. יש לה עדות מדעית מפתיעה: מחקר גדול שאיגד נתונים מכ-136,000 אנשים מצא שלבעלי תחושת משמעות ותכלית חזקה בחיים היה סיכון נמוך בכ-17% לתמותה, ופחות אירועים לבביים. מחקרים נוספים אף מצאו שאותה תחושת תכלית קשורה לסיכון נמוך יותר לירידה קוגניטיבית עם הגיל. במילים אחרות: משמעות נוגעת בגוף ובנפש כאחד.

מציאת המשמעות היא לא תהליך ליניארי. היא דינמית וספירלית, ולעיתים קרובות היא נובעת ישירות מתוך פצע או כאב ישן שחווינו. הפצע הזה הוא שמוליד את התשוקה הנסתרת שלנו לרפא, לתקן, או להביא ערך ייחודי לעולם. בספרה החדש "ללכת בשבילי המשמעות - מפצע לריפוי", מתארת ד“ר אורניה יפה-ינאי כיצד הדינמיקה הזו מעצבת את נתיב חיינו. הבחירה להתבונן פנימה, ללמוד את עצמנו ולפעול מבפנים החוצה היא שמחברת אותנו אל הכישרון הייחודי שלנו. על העיקרון הזה מדבר גם סיימון סינק, מחשובי ההוגים בעולם בתחום המנהיגות והמוטיבציה, שהרצאתו על "מעגל הזהב" היא מהנצפות בהיסטוריה .במודל שלו, הבחירות המדויקות ביותר מתחילות תמיד מה"למה" הפנימי שלנו - מהמשמעות - ורק אחר כך מתורגמות ל"איך" ול"מה" המעשי בשוק העבודה.

וכמה זה חשוב לנו? בסקר שפורסם ב-Harvard Business Review, תשעה מתוך עשרה עובדים אמרו שהם מוכנים לוותר על חלק מהכנסתם העתידית - בממוצע כמעט רבע ממנה - תמורת עבודה משמעותית יותר. אנחנו, בתוך תוכנו, כבר יודעים כמה משמעות שווה.

אך לצד החיפוש החשוב הזה, אני רוצה להציב תמרור אזהרה: לפעמים, מתוך רצון עז למצוא הגשמה, אנחנו הופכים את הקריירה למקור המשמעות הבלעדי בחיינו. זוהי מלכודת שחיקה מסוכנת. כשהעבודה היא המקום היחיד שבו אתם מרגישים בעלי ערך וחיוניות, כל משבר קטן בה הופך לאיום קיומי על הזהות שלכם.

בפסיכולוגיה אנחנו קוראים לזה "עקרון הגיוון". תחשבו על התזונה שלכם: לא הייתם רוצים לאכול סלט שמורכב כולו מעלים ירוקים בלבד, מזינים ככל שיהיו. סלט בריא זקוק למגוון של צבעים וטעמים. אותו הדבר נכון גם לגבי מקורות המשמעות שלכם. כדי לשמור על בריאות וחיוניות, המשמעות שלכם חייבת להתפרס על פני שדות חיים שונים: עבודה, משפחה, מערכות יחסים, תחביבים ופנאי.

משמעות היא לא משהו שמקבלים בירושה או חותמים עליו בחוזה העבודה. היא תוצר של התבוננות פנימית ואומץ להביא את הקול האותנטי שלכם אל העולם.

בפעם הבאה שאתם מרגישים את כובד השגרה המקצועית, אל תנסו לרוץ מהר יותר בלוחות הדרושים. עצרו לרגע, קחו נשימה עמוקה, ושאלו את עצמכם: ממה מורכב סלט המשמעות שלי היום? אילו צבעים וחיבורים חסרים בו, כדי שהשביל שנכון לי ירגיש שוב בהיר ומלא חיים?